מיקום נוכחי: מציג כתבה

לקחנו והשוונו: ביקורת כרטיסי הקול הגדולה

כתבה מאת: אורי כרמי , פורסם ב: 07/06/2018 17:05

מבוא לכרטיסי קול

בעבר, אי שם בשנות ה-90 וה-80 המאוחרות, כרטיסי הקול הגיעו בצורה של כרטיסי הרחבה. בתקופה זו, כמעט ולא ניתן היה למצוא את כרטיס קול מובנה. למעשה, הם אף היו אופציונלים לחלוטין. בחלוף הזמן, כרטיסי הקול הפכו לחלק אינטגרלי מלוח האם, ובשנים האחרונות אנו אף עדים לכרטיסי קול מפוארים, בעלי בידוד מלא על מנת למנוע רעשים ולספק סאונד נקי כמה שרק אפשר.

אם כך, בעוד היום הרוב המוחלט של המשתמשים מסתפק בכרטיסי הקול המובנים, שוק כרטיסי הקול היעודיים לא נעלם, אלא עבר טרנספורמציה לנישה המציעה כרטיסי קול מפוארים יותר, בעלי פיצ'רים רבים וכמובן - בעלי איכות טובה יותר, על הנייר. באופן תאורטי, זה די הגיוני: כרטיס הקול היעודי חופשי לגמרי מכל רעש אשר עשוי להגרם על ידי לוח האם. 

בעוד ששוק כרטיסי הקול נשאר חי ובועט, ניתן לראות יותר ויותר כרטיסים המציעים DAC שניתן למצוא במכשירים מתקדמים יותר, וכמובן - אף מגבר לכניסת אוזניות, מה שמבטל את הצורך ברכישת מגבר אוזניות עבור אוזניות בעלי עכבה גבוהה. פיצ'רים נוספים נמצאים ברמת התוכנה, והם מציעים, בין היתר, את האפשרות להפוך כל אוזניות סטריאו לסראונד וירטואלי, מה שנמצא בדרך כלל באוזניות גיימינג בעלי חיבור USB.

בביקורת זו, אנו נקח זוג כרטיסי קול הנמצאים כרגע בראש הרשימה של היצרניות: ה-ASUS Xonar Essence STX II (בגרסתו החדשה), וה-Creative SoundBlaster ZXR, כאשר נקודת ההשוואה תהיה גם כרטיס הקול המובנה במערכת, Realtek ALC1220. את תפקיד כרטיס הקול עבור מוסיקה נטו ישחק ה-ASUS (שכן הוא ידוע ככזה), בעוד ה-Creative מתהדר בהיותו כרטיס הקול המושלם עבור גיימרים, על כן הוא ישחק את תפקיד כרטיס הגיימינג. בנוסף, אנו נבדוק את השאלה המעניינת ביותר את הקורא הממוצע: "האם אני צריך כרטיס קול יעודי, או שמא הכרטיס המובנה מספיק לי?". 

על מנת להבחין בצורה הטובה ביותר בהבדלים, אנו נעשה שימוש באוזניות אולפניות (רפרנס) מסוג Beyerdynamic DT 990 Pro (עכבה של 250Ohm). כמו כן, מוסיקה תתנגן בפורמט FLAC או WAV, או לכל הפחות MP3 בעל קצב סיביות של 320. עבור כרטיס הקול המובנה כובתה האופציה להגברה וסראונד וירטואלי, זאת על מנת לשקף את כרטיסי הקול המושלבים על לוחות האם הממוצעים.

ASUS Xonar Essence STX II

רגע לפני שאנחנו מתחילים בהשוואות, בואו ונכיר את הכרטיסים איתם נעבוד בביקורת זו. נתחיל מה-STX II שהוא כרטיס הקול הבכיר של חברת ASUS, והוא מוגדר כ-Hi-Fi, מה שהופך אותו באופן טבעי לכרטיס הקול המתאים ביותר לניגון מוסיקת סטריאו "טהורה". ה-STX II, כמרומז משמו, הוא "מהדורה שניה" של דגם ה-STX הרגיל. השיפור העיקרי נמצא ברמת רכיבי הסאונד (DAC והגברה), 

במידה ורכשתם את גרסת ה-5.1 שלו, הכרטיס יגיע עם כרטיס הרחבה נוסף ("Daughter Board") המכיל ריבוי יציאות עבור מערך רמקולים. כרטיס זה מכיל יציאת אוזניות יעודית, המסוגלת להגביר אוזניות עד עכבה מקסימלית של 600 Ohm. על הסראונד הוירטואלי אחראית טכנולוגית Dolby, שבמקרה שלנו שמה הוא "Dolby Headphones". 

Creative SoundBlaster ZXR

מי שנמצא כנגד ה-ASUS Xonar Essence STX II הוא ה-Creative SoundBlaster ZXR. כרטיס קול זה (אשר זמין גם בגרסאות זולות יותר- ה-ZX וה-Z) מתיימר לספק גם חווית גיימינג סוחפת וגם לנגן מוסיקה באיכות הגבוהה ביותר שניתן. בשביל לעשות זאת, הוא מגיע "מהקופסא" עם חיבורי RCA מוזהבים עבור רמקולי הפרונט (מתאם ל-3.5 מ"מ כלול) וגם כניסות המותאמות ל-5.1 ערוצים. חיבור האוזניות והמיקרופון מופרדים, והם בגודל של 6.3 מ"מ. במקביל ל-Dolby Headphones שמצוי אצל ה-ZXR, הכרטיס הנ"ל מציע מנגד את טכנולוגית ה-SBX, אף היא מספקת סראונד וירטואלי.

כרטיס זה מגיע עם פיצ'ר נחמד למדי: תחנה שולחנית ניידת אליה יוכלו להתחבר אוזניות ומיקרפונים (כאשר היא מחוברת ללוח האחורי של הכרטיס), וניתן לחבר גם חיבורי 3.5 מ"מ וגם 6.3 מ"מ - כך שלא צריך בכל פעם לגשת לאחורי המחשב בשביל להחליף אוזניות. תחנה זו כוללת כפתור ווליום גדול ואף מיקרופון מובנה נחמד למדי באיכותו, אשר יפעל אוטומטית במידה ולא חובר מיקרופון אחר. 

גם לכרטיס קול זה יש לוח נוסף המגיע איתו ומתחבר אליו, וכולל זוג כניסות RCA נוספות, וכמו כן חיבורי כניסה ויציאה מסוג SPD/IF.

לא נבזבז זמן כעת - נגש ישר לבדיקות, אשר יוחלקו למוסיקה, משחקים וסרטים.

מוסיקה

את הסשן שלנו נתחיל עם כרטיס הקול המובנה שלנו, ה-Realtek ALC1220. ראשית, אני חייב לומר שאני מתפלא למצוא סאונד טוב בהרבה בכרטיסי הקול המובנים של ימינו. אמנם הצליל שכרטיס הקול המובנה מספק לא קרוב במיוחד להיות נקי מספיק (זה מורגש בעיקר בגבוהים), אך הוא יודע לספק במה לא רעה בכלל במידות שלה ולפרט כראוי - אם כי מעט באופן חסר. שמתי לב שהבאס מעט חבוי, אבל בשירים בהם הבאס מודגש הוא עושה את העבודה. בשירים מסויימים מצאתי את תדרי הביניים מעט לא ברורים, ואת הגבהים מרוסנים מעט. ב "עגה המקצועית" קוראים לסוג הצליל הזה "אפל". אך בסך הכל, מדובר בהתפתחות מבורכת של כרטיסי הקול המובנים. זאת בכל הנוגע למוסיקה. אך האם זה מספיק בשביל להתחרות בכרטיסי הקול היעודיים?

עם השאלה הזו, עברנו אל ה-ASUS Xonar Essence STX II. כשבראש נמצא הצליל שקיבלתי מכרטיס הקול המובנה, התפלאתי שוב למצוא כמה דרמטי ההבדל בין כרטיס קול מובנה לכרטיס קול ייעודי. זה משתקף בעיקר בניקיון הצליל. החברות קוראות לזה "Crystal Clear" וכך גם אני. האוזניות נשמעות חיות ומוסיקליות ברמה שקצת קשה לתאר במילים - צריך לשמוע. 

הצליל האפל הפך לצליל נייטרלי ונעים מאוד לאוזן. הגבוהים נמצאים במלוא הדרתם, ואילו הבאס שהיה חבוי קודם וקצת חסר אימפקט, הפך לפאנצ'י לחלוטין, הדוק ומפורט. אפרופו פירוט, גם פה התפלאתי לשמוע שוב עד כמה כרטיסי קול מובנים או זולים מחסירות פרטים מתוך הצליל - פרטים שהיו אמורים להיות שם לפי כוונת המשורר בכדי להפוך את הצליל לחי יותר - וזה בדיוק מה שנעשה כאן. 

תוכנת השליטה של ASUS Xonar Essence STX II

הלאה אל Creative SoundBlaster ZXR - כרטיס הקול שמציע איכות סאונד מעולה יחד עם היותו כרטיס גיימינג. ובכן, חברת Creative לא שיקרה. אומר זאת מראש, אני מוצא אותו פחות נקי בצליל שלו בהשוואה ל-ASUS, אך אופי הסאונד המתקבל דומה בצורה כלשהי לזה של ה-STX II: בשמיעה הכללית יהיה קשה לזהות זאת, אך יש דגש קטן על תדרי הביניים.  אך חשוב לי לציין שרמת הסאונד הינה גבוהה גם כאן, ובמצבים מסויימים מצאתי את ה-ZXR מפרט טיפה יותר בתדרי הביניים, היכן שהם מעט מודגשים, כאמור.

גיימינג וסרטים

גם פה, אנו מתחילים את ההשוואה עם כרטיס הקול המובנה Realtek ALC1220. כאן החוויה הופכת להרבה פחות מהנה. גם במשחקים וגם בסרטים, ביצועי הבאס היו לוקים בחסר ואף גורעים מאיכות של שאר התדרים. מה שקיבלתי היה סאונד עם באס מרוח, משתלט ולא פאנצ'י בכלל. הפרטים שבסאונד היו "מפוזרים" לכל כיוון, בעת שלא ברורים הכיוונים בכלל. על אף שבמוסיקה הגבוהים היו יחסית רגועים, כאן הם צרמו מאוד לאוזן. כרטיס הקול המובנה אינו עושה את העבודה כראוי בקטגוריה הזו. בסצנות שקטות יותר, הבאס המשיך להמרח על תדרי הביניים ולהסתיר את הגבוהים. פייר? התאכזבתי. 

כעת, ASUS Xonar Essence STX II הוא הבא בתור. הוא אמנם לא כרטיס קול הממותג עבור גיימינג, אך רמת הסאונד הנקשרת איתו, וכמובן, התמיכה בסראונד וירטואלי, יכולים לספק הופעה לא רעה. בפועל, גיליתי שההשערה הזו היא חצי נכונה. נתחיל מהטוב: כמו במוסיקה, תחושת החיים, הנקיון והפירוט של הצליל הם לא פחות ממדהימים. הצלילים אמנם עדיין לא לחלוטין ברורים במיקום שלהם, אבל הבמה הענקית שנפתחת גורמת לעניין הזה להיות משנה פחות (עבור סרטים ומשחקים אופליין - שם פחות חשובה יכולת הדיוק).

הבעיה היחידה נמצאת למעשה ב-Dolby Headphones: צליל הסראונד שנוצר פוגע באיכות הכללית, שנשמעת חלולה ולא טבעית. לא אשקר, מתרגלים לזה בסופו של דבר, אך הפרט הזה בכל זאת מוריד מעט מהתוצאה שקיבלתי, לכן בחרתי לנכון לציין אותה.

תוכנת השליטה של ה-Creative SoundBlaster ZXR

כעת, האם ה-Creative SoundBlaster ZXR "יציל את המצב"? התשובה היא כן. כאן מתגלה ה-ZXR כבעל הסאונד הכי טוב, בקטגוריה שאליו הוא מכוון: גיימינג וסרטים. טכנולוגית ה-SBX אמנם לא מצליחה לייצר את תחושת המרחב שה-STX II סיפק, אך בניגוד אליו, היא אינה מייצרת כל שינוי בסאונד, אלא שומרת על הפרטים טבעיים. בניגוד ל-Dolby Headphones, כאן הדיוק הוא כמעט מקסימלי. אפשר לשמוע באופן ברור היכן נמצא כל צליל וצליל. בסרטים, בסצנות מלאות התרחשויות ה-ZXR שמר על שקיפות מדהימה של הפרטים, תוך כדי שהוא מייצר באס פאנצ'י ונאמן למקור.

שורה תחתונה

בביקורת הנ"ל העמדנו 2 כרטיסי קול מהשורה הראשונה והצבנו אותם אל מול כרטיס קול מובנה, גם הוא מהשורה הראשונה. בסופו של דבר, המסקנה הראשונה (והחשובה ביותר בסקירה הזו) היא שיש הבדל תהומי בין כרטיסי קול מובנים לבין כרטיסי קול יעודיים. האם אתם נמצאים במצב בו אתם לא לחלוטין מרוצים מאיכות הסאונד שלכם? חושבים על לקנות אוזניות או רמקולים אחרים? סביר מאוד להניח שאם תרכשו כרטיס קול, ולאו דווקא מהכרטיסים היוקרתיים, תגלו מחדש את איכות הסאונד שלכם.

מה שעשינו בנוסף לאלו בביקורת זו, היה להעמיד זוג ענקי כרטיסי קול ראש בראש, רק בשביל לקבל מסקנה מאוד צפויה: כל אחד מהם טוב בתחומו שלו. מצאתי את ה-ASUS Xonar Essence STX II ככרטיס הקול המומלץ ביותר בקטגורית המוסיקה, הקטגוריה בה כרטיס הקול הזה מככב כבר שנים אצל האודיופילים הכי גדולים. לעומת זאת, בגיימינג (וסרטים), התחום אליו נועד ה-Creative SoundBlaster ZXR, מצאנו אותו כמספק הביצועים הטובים ביותר.

על כן, לסיכום, במידה וקיימת אצלכם השאלה "האם כדאי לי לקנות כרטיס קול?", התשובה היא, על פי ממצאי הביקורת, כן.

קצת על הכותב
אורי כרמי
אני חובב מחשבים וחומרה מצעירותי. שעות של ניתוח ולמידה של החומרה, תוך כדי שאני משתמש בה, הביאו אותי למה שאני היום: חולה על מחשבים וחומרה, ותמיד אשמח לכתוב על כך. אני אוהב לכתוב, לפתח, לצייר וכשיש זמן, לשחק.
ומה דעתכם?
מציג 0 תגובות ב- 0 דיונים עבור לקחנו והשוונו: ביקורת כרטיסי הקול הגדולה

סגור