מיקום נוכחי: מציג כתבה

צעד אחר צעד: כיצד יש לבנות מפרט מחשב?

כתבה מאת: אורי כרמי , פורסם ב: 27/06/2018 11:34

מפרט מחשב - מה, מי, מו?

כיום, מפרטי מחשב הפכו לאט לאט למושג הנרדף לקניית מחשב. לשמחתנו, אנחנו כבר לא נמצאים בימים בהם בניית מפרט מחשב הייתה כנישה של אנשים המבינים דבר. כיום לא רק המהדרין פונים לעזרה בהרכבת מפרט מאנשים המעודכנים בחוזקה, מחירה והשתלמותה של החומרה בשוק. רוכשי מחשב חדש, על מרביתם, מבינים את העובדה שמחשב מורכב כולו מחלקים אשר ניתן לשדרג ולהסיר, ולא משהו הפועל כמקשה אחת. זוהי עובדה מבורכת. הרכבת מפרט הוא במילים אחרות חקר שוק, אותו בהחלט יש לעשות לפני קניה של מחשב חדש, במיוחד. 

אם תשקדו על צעדי המדריך הנ"ל, תוכלו לבנות מפרטי מחשב נכונים ומאוזנים. המדריך יתן לכם את הכלים להבין כיצד יש לשלב את החלקים יחד, לאזן אותם ולהתאים אותם למסגרת תקציב. לעומת זאת, מדריך זה לא יכול לתת לכם דבר אחד, וזה את הידע המתמשך בשוק המחשבים והחומרה. להיות מעודכן בכל הקשור לחומרה - כלומר להעזר באתרים המספקים חדשות אחרונות (כאן אנחנו נכנסים לתמונה שוב, כמובן). זהו החלק החשוב ביותר. אם יש לכם את זה - המדריך הנ"ל הוא הדבר היחיד שיפריד בינכם לבין בניה של מפרט מחשב איכותי.


שימו לב - מרכיבי מפרטים רבים עושים ובוחרים חלקים בסדר מסויים. במדריך זה אדגים את השיטה המקובלת ביותר. אנו נתחיל לבנות את המפרט הטוב ביותר ואז נלמד כיצד יש "לקצץ" בכדי לחזור למסגרת התקציב הרצויה.
כמו כן, מדריך זה עושה שימוש בחלקי חומרה המתאימים לעת כתיבת המדריך, לשם דוגמה בלבד, על מנת שיהיה זה מובן מספיק עבורכם. אין להתייחס למפרטים הנבנים במדריך זה כאל מפרטים מומלצים לקניה מידית, אלא לשם הדוגמה בלבד.

מאיפה להתחיל?

לפני שמתחילים - כדאי מאוד להבין את הסוגיה המרכזית בבניית מפרט: התקציב. נתון זה מאוד חשוב, על אף רוכשים המבקשים מפרט באופן כללי ומשאירים את סוגיית התקציב בצד. הרי במצב שבו אתה אינך יודע מה התקציב, תוכל לגלוש לרמות מחיר גבוהות מאוד תוך כדי ההרכבה, ולמצוא את עצמך בסיטואציה מתסכלת. לכן, יש להגדיר לפני הכל מסגרת תקציב אשר תלווה את תהליך בניית המפרט.

סוגיה נוספת היא החנות ממנה תתבצע הרכישה. משתמשים רבים נוטים לדלג בין חנויות בעת בניית מפרט - אך יש להבין, המחירים עשויים להשתנות מחנות אחת לאחרת, וזה עשוי לפגוע במסגרת התקציב שהצבתם לעצמכם. בנוסף, גם ההיצע משתנה - אף אחד לא מבטיח שמוצר X מחנות אחת, ימצא בחנות Y, גם מבחינת מלאי וגם מבחינת המותג. לכן, בחרו חנות שאתם סומכים עליה, על המחירים שלה וההיצע שלה, המתאים בדיוק לצרכים שלכם. בכדי לבנות מפרט דרך אחת, חפשו את אפשרות ה "בנה מחשב" הנמצאת כיום במרבית אתרי החנויות.

לצורך המדריך, על מנת להדגים את האופן שבו אני מרכיב מפרט, נציב לעצמנו כמה משתנים:

  • תקציב של 5000 ש"ח, עם אפשרות לחריגה של עד 300 ש"ח.
  • נבחר חנות, ששמה לא יוזכר במדריך זה, וממנה נתחיל לבנות את מפרט המחשב הראשון שלנו.
  • נבחר 4 סוגי צרכים: ביתי, גיימינג, אוברקלוקר, ומקצועי. 

המשתמש הביתי יזדקק לרוב לחומרה יותר בסיסית, בעוד הגיימר יזדקק לחומרה חזקה יותר, האוברקלוקר יצטרך לוח-אם מתקדם על מנת "להגיע רחוק", ואילו המשתמש המקצועי יצטרך חומרה חזקה במיוחד על מנת לעשות את עבודתו. לכל הטיפוסים הללו יש רמות, כמובן, והן יפורטו בהמשך המדריך. לדוגמה, במצבים מסויימים הגיימר ירצה להשתמש במערך כרטיסי מסך, על כן יש להתאים עבורו לוח אם התומך בזאת.

באמצעות אלו, נוכל לנהל כמה סוגים של מפרטים המתאימים ביותר לכל סוג וסוג.
אנחנו מקווים שמדריך זה יסייע לכם, ויעניק לכם את האפשרות לבנות מפרטי מחשב עבורכם ועבור אחרים.

מתחילים מהמעבד

חלקי הליבה באים ראשונים בסדר שלנו, כי הם החשובים ביותר. חלקי הליבה הם המעבד, לוח-האם והזכרונות. חשוב מאוד להבין איזה מעבד "יניע" את המערכת שלנו, כמו גם את לוח האם המתאים עבורנו, ואת נפח הזכרונות אשר לו אנו זקוקים בהתאם לשימושים שלנו. בואו ונתחיל מלב ליבה של כל מערכת, המעבד.

כדאי שנשאל את עצמנו כבר עכשיו איזה טיפוס אנחנו מהארבעה, שכן המעבד הוא החלק המרכזי שמשתנה בינהם. אחרי שנענה על שאלה זו, חשוב שנבין את כוח העיבוד לו אנו באמת זקוקים.
בואו ונשתמש בדוגמת הטיפוס השני.

  • הגיימר: 
    הגיימר הממוצע ירצה להפעיל את המשחקים האהובים עליו כמו שצריך או בצורה מושלמת. על כן, סביר מאוד להניח שהוא יבחר במעבד הכי יוקרתי. אך האם הוא באמת זקוק לו? ברוב המקרים, התשובה היא לא. מבחני ביצועים מראים זאת היטב - הרוב המוחלט של משחקי המחשב לא זקוקים למעבד כה חזק. על כן, אם לדוגמה נלך על מעבד Intel Core i7 8700, המתאים למשימות תובעניות יותר, נשלם יותר על הבדל שלא יהיה קיים כלל וכלל. על כן עבור הגיימר, בתקציב הזה, הבחירה הנכונה תהיה Intel Core i5 8400.

  • האוברקלוקר:
    בחלק זה, בחירת סוג המעבד עבור האוברקלוקר הינה קריטית, שכן האוברקלוק המרכזי נעשה על המעבד. על כן, נסתכל שנית על היצע המעבדים. לא משנה אם יהיה זה מעבד Core i5 או Core i7, נרצה להתייחס דווקא לגרסאות ה-K, כלומר Core i7 8700K ו-Intel Core i5 8600K. ה-K, משמעותו מכפלה פתוחה בתאוריה, אך בפועל מסמל זה את האפשרות לערוך אוברקלוק. על כן, הבחירה הנכונה תהיה כל מעבד עם מכפלה פתוחה (K בשם הדגם).

  • המשתמש הביתי:
    המעבד הוא נושא מעניין מאוד עבור המשתמש הביתי, כי הוא תלוי בבחירה שלו. בתקציב הזה, אשר גבוה יחסית עבור מחשב ביתי, ירצה המשתמש להשקיע במעבד חזק לטווח הארוך. השאלה המרכזית היא האם כדאי ללכת על מעבד חזק מספיק, או להשקיע מעט בכל חלק חומרה - כלומר, באיזון. אנחנו נבחר ללכת על האופציה המאוזנת, לכן בחר במעבד ה-i5 8400. שימו לב - ברמת תקציב נמוכה יותר, אפשר לרדת גם למעבד Core i3 עבור צרכים ביתיים.

  • המקצועי:
    כאן חשיבותו של המעבד מתבטאת הכי הרבה מהשאר. המשתמש המקצועי הוא לרוב עורך למחייתו (וידיאו, גרפיקה ממוחשבת או תלת מימדית, סאונד) - וכל דיליי מצד המעבד עשוי לתרגם את עצמו להפסד (שכן אומרים - זמן שווה כסף). עבור המשתמש הנ"ל נבחר ישר במעבד ה-Core i7 8700 או ה-AMD Ryzen 2700. למעשה, מה שמגביל אותנו הוא התקציב. אם משתמש מסוג זה ירחיב את התקציב שלו, יש הצדקה בהכנסת מעבד מסוג HEDT, דוגמת Intel Core i9 למינהם. הכל תלוי בתקציב.

לוחות האם

לוחות האם הם אולי השלב הכי מבלבל עבור משתמשים המבקשים לבנות מפרט, אך למעשה העיקרון הוא פשוט, והרשת מלאה בפתרונות למי שמחפש אותם. יש להתאים את המעבד לפי התושבת הנכונה וערכת השבבים המתאימה לו. כיצד נבדוק זאת? עבור כל לוח אם הקיים בשוק ישנה טבלה המציינת את המעבדים הנתמכים, ועבור כל מעבד מצויינת התושבת המתאימה. 

חשוב מאוד להבין בנקודה זו: לוחות אם אינם משפיעים על ביצועי המערכת (אלא אם כן הם לא תקינים). ההבדל בין לוחות האם למינהם היא ברכיבים שאלו מציעים (תמיכה בפרוטוקולים שונים, סוגי ומספרי החיבורים, כניסות ויציאות, מספר המקומות עבור כרטיסי הרחבה ומהירויות ועוד), ולפעמים אף בפיצ'רים בלבד - דוגמת תאורת RGB LED אשר נפוצה מאוד בלוחות אם כיום.

  • הגיימר:
    הגיימר הממוצע לא יזדקק ללוח אם מתקדם מדי. לדוגמה, עבור המעבד שבחרנו, ה-Core i5 8400, נוכל להסתפק, לדוגמה, בלוח אם מסוג B360, אשר גם הוא עצמו נחשב "יותר מדי", אך בחרנו בו בשל התקציב הגבוה. בנקודה שבה יש להפחית את העלות (אנחנו נגיע לשלב הזה במדריך), אפשר אף להסתפק בלוח אם מינימלי אף יותר. איך נכנסים לתמונה לוחות אם יוקרתיים? ובכן, נניח שהמשתמש מעוניין במערך כפול של כרטיסי מסך. אזי במצב זה יהיה עליו לבחור לוח יקר יותר. מפה השאלה היא לאיזה עוד מרכיבים הוא זקוק ועד כמה הוא יכול להעלות את התקציב.
     
  • האוברקלוקר:
    גם כאן, עבור האוברקלוקר יקח את כל הקופה, כלומר לוח אם המאפשר אוברקלוק. למשתמש זה מומלץ, לדוגמה, לוח אם מסוג Z370, ולרוב הבחירה תהיה באחד יוקרתי יותר על מנת להגיע להגיע לתוצאות כמה שיותר גבוהות ויציבות במצב של אוברקלוק.

  • המשתמש הביתי:
    המשתמש הזה לא תלוי בלוח אם יוקרתי בכלל. למעשה, כאן נמצאת הנקודה הראשונה בה ניתן להוזיל את המפרט, וללכת על לוחות אם זולים מסוג H310. אך מכיוון שיש בידינו תקציב גבוה עבור מחשב ביתי, והחלטנו ללכת על מפרט שכל חלקיו מאוזנים, נוכל לבחור בלוח אם בעל ערכת שבבים הכוללת יותר חיבורים ופיצ'רים. במקרה שלנו - B360, שוב, הוא הבחירה הכי טובה

  • המשתמש המקצועי:
    כמו המשתמש הביתי, אין שום סיבה (אלא אם כן ירצה בכך המשתמש) לקחת לוח אם יוקרתי. התקציב, הנמוך יחסית למערכת של המשתמש מקצועי, יחייב אותנו ללכת על לוח-אם סטנדרטי, מסוג H370

הזכרונות והקירור

הזכרונות, אף הן נושא מעט סבוך: כמה נפח? רגיל או עם קירור? באיזו מהירות?
משתמשים רבים מבזבזים יותר מדי על זכרונות שאין להם שימוש בהם. למשל, מהירות הזיכרון: על אף שההבדל בביצועים גם הוא זניח, ישנו "סף" מסויים של מהירות הנתמך על ידי המעבד. לדוגמה, Core i7 8700K תומך עד מהירות של 2666 מגה-הרץ - אזי יהיה חכם להסתפק בזכרונות במהירות 2666 מגה-הרץ. אלא אם כן אתם אוברקלוקרים, ועל כך נרחיב כמובן.
ישנה סוגיה נוספת - והיא כמות הזכרונות. לדוגמה, אם נרצה 16 גיגה-בייט, האם נקח סטיק אחד של 16 גיגה-בייט, או שמא שניים של 8 גיגה-בייט?
כאשר יהיו לנו קיט של 2 זכרונות פיזיים, נוכל לקבל פעולת Dual-Channel. אך מצד שני, מבחני ביצועים מראים שההבדל זניח מאוד, וכך הוספה של סטיק זיכרון אחד יכול לחסוך מקום ובכך להוות חופש לשדרוג בהמשך.
סוגיה זו נתונה להחלטתו של המשתמש. 

  • הגיימר:
    עבור הגיימר הממוצע, אין סיבה ללכת רחוק מבחינת המהירות (שוב, התאימו אותה למהירות הנתמכת על ידי המעבד). בנוסף, אין צורך בזכרונות בעלי קירור מיוחד - זכרונות "חשופים" יעשו את העבודה בגיימינג בדיוק כמו השאר. מבחינת הנפח, רוב המשחקים כיום דורשים 8 גיגה, אך משחקים מסויימים דורשים מעבר לזה. על כן, בהתאם לתקציב, נבחר ב-16 גיגה-בייט של זיכרון (קיט של שניים או סטיק אחד).

  • האוברקלוקר:
    לאוברקלוקר ישנה חשיבות גדולה גם בנושא הזכרונות, וכאן מהירות הזיכרון הינה על תקן כל המרבה - הרי זה משובח. כמו כן, כאן זכרונות בעלי גוף קירור יכולים להועיל, שכן אוברקלוקרים מאיצים את מהירות הזכרונות לרוב, מה שמצריך עליה במתחים ולבסוף, פליטת חום גבוהה יותר. הנפח נתון להחלטתו של המשתמש לחלוטין.

  • המשתמש הביתי:
    גם עבור המשתמש הביתי, בדומה לגיימר, כל זכרון סטנדרטי יעשה את העבודה. הנפח המינימלי והמומלץ למחשב ביתי הינו 8 גיגה-בייט. בנוסף, עבור שימושים ביתיים, מהירות הזכרונות אינה רלוונטית, וניתן להוזיל את המפרט על ידי הסתפקות במהירות המינימלית של 2133 מגה-הרץ בלבד.

  • המשתמש המקצועי:
    למשתמש המקצועי חשוב מאוד נפח הזיכרון, בעוד המהירות אינה רלוונטית. משתמש העושה שימוש בתוכנות עריכה, יזדקק לכמה שיותר זיכרון, 32 גיגה-בייט, לדוגמה. למעשה, ככל שהתקציב גדל, מומלץ להעלות את נפח הזכרונות, בשל העובדה שתוכנות עריכה רבות מתרגמות את הנפח לביצועים בשטח.

כעת, אל קירור המעבד, שאינו תלוי בסוג הטיפוס (חוץ מאוברקלוקר), אלא בסוג המעבד שברשותו. האם ללכת על קירור אוויר זול? לרוב זהו הפתרון השקט והטוב ביותר. במצבים מסויימים, אפשר אפילו להסתפק במאוורר הסטוק (זה שמגיע עם המעבד). עם זאת, מעבדים שונים פולטים הרבה מאוד חום, מה שמוביל בקירורים פשוטים לרעש. על מנת לשפר את רמת השקט, אפשר לבחור גוף קירור איכותי יותר, לרוב ברמת מחיר של 150~200 ש"ח. 
לעומת זאת, אוברקלוקרים מאיצים את המעבד שלהם למהירויות גבוהות מאוד, מה שדורש העלאה במתח. במצב כזה, מעבדים קרירים יחסית יכולים להפוך לתנור. בשביל למנוע זאת, אוברקלוקרים ירצו לבחור בקירור אוויר חזק ויקר יותר, או אף בקירור מים. השאלה היא עד כמה שאפתני האוברקלוק אותו המשתמש מתכנן, ועם זאת להתאים קירור מתאים מראש.

כרטיס המסך

להלן הרכיב אותו מרכיבי מפרטים רבים מתכננים מראש, בשל פעילותו ורמת חשיבותו של כרטיס המסך במערכות רבות. השאלה היא תמיד - היכן כדאי להשקיע, בכרטיס המסך או המעבד?
בכדי למנוע מצב של צוואר בקבוק (רכיב חזק בהרבה המוגבל מרכיב אחר איטי יותר) - על כרטיס המסך והמעבד להיות מאוזנים. 
כמו כן, כרטיסי מסך רבים באים מיצרניות שונות ובגרסאות שונות. המשותף לכולם: יש להם את אותה הליבה (הכרטיס עצמו). השוני בינהם? יכולת קירור, תדרים גבוהים יותר מהמפעל (אוברקלוקינג) ופיצ'רים נוספים.
אם אינכם מעוניינים בגרסה מיוחדת, לכו על הגרסה הזולה יותר.

  • הגיימר:
    גיימרים וכרטיסי מסך הם סיפור אהבה שלם: זהו החלק החשוב ביותר עבורם. בהתאם לתקציב, יש לבחור לרוב את השילוב הנכון. ברמת התקציב שלנו, בחרנו ללכת על מעבד זול יותר על מנת להשקיע בחלק החשוב ביותר, שזהו כרטיס המסך. כיצד לבחור את כרטיס המסך המושלם עבור הגיימר? יש להתחשב גם ברזולוציה עליה אנו משחקים, וגם בציפיות שלנו - קצב גבוה של פריימים לשניה? ההגדרות הגבוהות ביותר? ככל שהרזולוציה עליה נשחק גבוהה יותר, כך נזדקק לכרטיס מסך חזק יותר, בהתאם לתקציב שלנו. כאמור, עבור גיימינג, יש להעדיף כרטיס מסך על פני מעבד (בגבולות הטעם הטוב - כלומר, לא נקח מעבד מסוג Core i3 עם כרטיס מסך מסוג GeForce GTX 1080).

  • האוברקלוקר:
    אוברקלוקרים המעוניינים בהאצת כרטיס המסך שלהם יפיקו תועלת מגרסאות צד-שלישי עם קירורים יותר "מפלצתיים", כגון גרסאות מרובות מאווררים.

  • המשתמש הביתי:
    כרטיס המסך חשוב הרבה פחות למשתמש הביתי, שלרוב עשוי לשחק משחקים קלים בלבד. עבור אלו שלא משחקים כלל - אין צורך בכרטיס מסך, הכרטיס המובנה במעבד יעשה את העבודה.

  • המשתמש המקצועי:
    המשתמש המקצועי יפיק תועלת מכוחו של כרטיס המסך. גם כאן, יש להעדיף את הגרסה הזולה ביותר. אלא אם כן ישנה גרסה בעלת יותר זיכרון.

כוננים

כיום, עם התפתחותם של כונני ה-SSD וירידתם לעם, נהוג לעשות שימוש בכונן SSD עבור מערכת ההפעלה ותוכנות חשובות, ואילו לקחת כונן קשיח עבור אחסון בלבד.
בשום מצב אין להעדיף מצב שבו מערכת ההפעלה מותקנת על כונן קשיח - כל כונן SSD, זול ככל שיהיה, יהיה מהיר פי כמה בהשוואה לכונן קשיח.
נפח כונן ה-SSD תלוי בתקציב של המשתמש, כאשר הממוצע כיום הוא נפח של 240\256 גיגה-בייט. 

  • הגיימר:
    כונן ה-SSD בגיימינג תלוי מאוד בתקציב. במידה והוא גבוה מספיק, ניתן יהיה להשיג כונן עם מקום להתקנה של משחקים רבים. שימו לב שהשינוי היחיד אותו תראו בעת התקנת משחק על כונן SSD הוא זמני הטעינה של המשחק והתוכן הפנימי שלו (למשל, מעבר בין שלבים). המקובל כיום הוא לקחת כונן SSD מסוג SATA3 רגיל ופשוט עבור מערכת ההפעלה ומשחקים בודדים חשובים, ועוד כונן קשיח עבור התקנה של משחקים אחרים, כאשר הנפח תלוי בגודל ספרית המשחקים שלכם.

  • האוברקלוקר:
    לאוברקלוקר, בחירת הכוננים אינה רלוונטית, והיא זהה למקובל: כונן SSD למערכת ההפעלה, וכונן קשיח עבור קבצים.

  • המשתמש הביתי:
    גם עבור המשתמש הביתי, המומלץ הוא כונן SSD למערכת ההפעלה וכונן קשיח לקבצים. עם זאת, במידה והתקציב שלכם עבור מחשב ביתי מאוד, אבל מאוד מצומצם, ניתן להוריד מהרשימה את כונן ה-SSD, בתקווה שבעתיד יהיה ניתן לחסוך עוד עבור כונן SSD ובכך לשפר את ביצועי המחשב באופן דרמטי.

  • המשתמש המקצועי:
    למשתמש המקצועי, בהתאם לתקציב, מומלץ מאוד לבחור את כונן ה-SSD המהיר ביותר שניתן לשים, משום שתוכנות עריכה יודעות להפיק תועלת ממהירות הכונן עליו הן יושבות. יש לשקול בחיוב שימוש בכונני SSD מסוג NVMe, כאשר הנפח משחק תפקיד פחות גדול. על מנת לאחסן קבצים זמניים, או פרוייקטים גדולים, יש לקחת כונן קשיח בעל הנפח הגבוה ביותר שניתן במסגרת התקציב.

מארזים וספקי כוח

מארזי המחשב, וגם ספקי כוח תלויים לחלוטין בסוג החומרה של המשתמש, טעמו האישי (במארזים) ובמקום לאחסן רכיבים מיוחדים (כגון קירור מים). 
לרוב, עבור מפרט המחשב המאוזן נהוג ללכת על באנדל של מארז וספק כוח פשוטים יחסית, ולא "לפוצץ" את המפרט עם מארזים ענקיים או ספקי כוח בעלי נצילות מיותרת.
כל תוספת שכזו עבור מארז מועדף בעל מראה מיוחד היא לגיטימית, אך מסיתה אותנו מהתקציב אותו קבענו. יש להתחשב בתקציב לאורך כל הדרך.
כמו כן, במידה ויש במפרט שלכם לוח אם בגודל ATX, יש לבדוק שהמארז שבו אתם עושים שימוש יכול להכיל את המימדים הללו. בדרך כלל, עבור כל מארז מצויינים הגדלים המתאימים עבורו.

כאמור, בחירת ספק כוח הינה בחירה הנוגעת לרכיבים המגיעים יחד איתו. הדוגמה המושלמת לכך היא כרטיס המסך - צרכן החשמל העיקרי.
על מנת לבחור ספק כוח מתאים, נהוג לבדוק את הצריכה המומלצת שבאה עם כרטיס המסך. הצריכה המצויינת הנ"ל מתייחסת בדרך כלל לכל המערכת, והיא לוקחת "מרחק ביטחון" נוסף של עוד 50~100 וואט בערך עבור ספקי כוח גנריים (מהם יש להמנע). הדרך הטובה ביותר היא לחשב את צריכת החשמל הכוללת של החומרה המבוקשת, זאת ניתן לעשות בעזרת מחשבונים.

במערכות בהן אין כרטיס מסך, או ישנו כרטיס מסך חלש מאוד, ניתן להשתמש בספקי כוח בעלי נצילות מינימלית (300~400 וואט). כמו כן, עבור משתמשים מתקדמים, בעלי מערך של כרטיסי מסך לדוגמה, יש להצטייד בספק כוח בעל נצילות גבוהה, ואין לשכוח גם את המעבד, במידה והוא עובר אוברקלוקינג. על אף שניתן להסתפק במארזים וספקים זולים יחסית, אין זה אומר שהם חייבים להיות פשוטים מדי, או גנריים. יש להעדיף מארזים הבנויים היטב (מאלומיניום, וכמה שפחות פלסטיק) המסוגלים לעבוד בסירקולציה נכונה של אוויר. 

שיפור, שמירה על התקציב - וסיימנו

בשלב זה סביר מאוד שהמפרט שבניתם חורג מעט (או הרבה) מהתקציב שהצבתם לעצמכם. אל דאגה - זהו שלב טבעי בסדר שבו אנחנו עובדים במדריך זה. כמעט ואף אחד לא "קולע" ישר לתקציב.
מה שעלינו לעשות כעת הוא לאזן את המפרט, להחסיר ממנו מעט היכן שאפשר, ובכך להגיע חזרה למסגרת התקציב. יש לשים לב לחלקים המצויים בחנות - לרוב יש מבצעים או דגמים זולים יותר. גם הבדל של 100~200 ש"ח בכל רכיב מצטבר, ויכול להחזיר אותנו אל התקציב הרצוי. אך במידה ולא הצלחנו לעשות זאת - מה הלאה? בואו ונשתמש שוב בסוגי המשתמשים.

  • הגיימר:
    במצב זה, ניתן לאזן את התקציב על ידי ירידה בסוג לוח האם בו אנחנו משתמשים, הכונן, הספק והמארז. ירידה בכרטיס המסך ובמעבד יש לשמור לסוף, אם המפרט עדיין לא מיישר קו עם התקציב. אך אם הגענו למצב כזה, כדאי שנשאל את עצמנו אם כרטיס המסך שהכנסנו במפרט מצדיק את מחירו, ואם אנחנו יכולים להסתפק בכרטיס מסך פחות חזק. וכמו כן, לבדוק שהמעבד אותו שמנו במפרט באמת עושה את ההבדל.

  • האוברקלוקר:
    בקטגוריה זו קל לקצץ, כי נהוג "להגזים" מעט. האם באמת יש צורך ברמת האוברקלוק אליה אנחנו מכוונים? האם יהיה זה נורא לבצע אוברקלוק קטן משחשבנו - תמורת ירידה דרסטית במחיר? כאן ניתן לקצץ בעיקר כוננים, מארז וספקי כוח, ואם זה לא מספיק - לבדוק האם יש צורך בלוח אם אותו בחרנו, או בזכרונות.

  • המשתמש הביתי:
    הקיצוץ עבור משתמש זה יכול להיות קל ודרסטי, בתקציב שלנו. כאן ניתן להתחיל לקצץ מהמעבד עצמו, מהמארז וספק הכוח. עבודה ביתית אינה דורשת חומרה תובענית כלל.

  • המשתמש המקצועי:
    המשתמש המקצועי יכול לקצץ מכל מקום, שכן גם כאן יכולה להיות פזרנות. השאירו את המעבד, הזיכרון וה-SSD לסוף. נסו לקצץ מהמארז וספק הכוח.

כעת לאחר שהגענו חזרה אל התקציב שלנו, עם קיצוצים שאנו שלמים בנוגע אליהם - אפשר לברך על המוגמר: יש לנו מפרט מחשב מאוזן, נכון ומוכן לרכישה.
אנחנו מקווים שהמדריך הנ"ל היה לכם לעזר. זכרו - על מנת להמשיך ולהרכיב מפרטים, יש להתעדכן בכל הנוגע לשוק החומרה, בארץ ובעולם - וגם כאן נשמח להיות לכם לעזר.

קצת על הכותב
אורי כרמי
אני חובב מחשבים וחומרה מצעירותי. שעות של ניתוח ולמידה של החומרה, תוך כדי שאני משתמש בה, הביאו אותי למה שאני היום: חולה על מחשבים וחומרה, ותמיד אשמח לכתוב על כך. אני אוהב לכתוב, לפתח, לצייר וכשיש זמן, לשחק.
ומה דעתכם?
מציג 0 תגובות ב- 0 דיונים עבור צעד אחר צעד: כיצד יש לבנות מפרט מחשב?

סגור